שדים

אתה נמצא תמיד בפינה חשוכה בראש שלי וכשפתאום אתה משתלט על הכל אני מפעילה את תוכנית הכיבוי. כיבוי הגעגוע. אני מתחילה מהקל לקשה כשאני מונה את הסיבות למה אף פעם לא התאמנו. אני מזכירה לעצמי שאתה לא הטעם שלי, שאתה מעט ילדותי, שקשה לך לסמוך ולהיפתח. הילדות השאירה עליך חותם שחור וגדול מדי. אתה קנאי. שנאת אנשים שמגיעים ממקום של כוח וכסף כי כל מה שהרווחת נלחמת בעבורו. שנאת מאיפה באת ושנאת איפה אתה נמצא. אני נזכרת בכמה שהיית אוהב לגרום לי להרגיש לא בנוח, לשחק איתי, לראות איך אני מגיבה. שהיית תמיד בשליטה. שנאת את מצבי הרוח שלי. הכרחת אותי לחייך. מבט אחד וקראת אותי בלי מילים. מניפולטיבי. אהבת למשוך אותי לשפת הצוק בנגיעות קלות, תמימות. בחיוכים נדירים. בחיבוקים חזקים, כואבים, אחרונים. רצית לראות אם אפול אליך. בסוף, כשעדיין נותרו בי ספקות, הייתי מזכירה לעצמי את מכת המחץ – אין לך שאיפות לעתיד. אינטליגנציה רגשית ושכלית שנעולות מאחורי סורג ובריח. פוטנציאל לא ממומש ולא מוערך. אתה כלוא בעצמך. ד"ר ג'ייקל שנשלט על ידי מיסטר הייד.

יש לך חברה.

אתה אוהב אותה.

אני שמחה בשבילך.

4 תגובות בנושא “שדים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s